יפה תואר על בראשית רבה ע״ב:ד׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור בראשית רבה ע״ב:ד׳
4 וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב בראשית ל, טז, תַּמָּן תְּנֵינַן הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָּסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹא לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפָן, אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הוּא שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל. הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קד, כב: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ תהלים קד, כג: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ. הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן, תהלים קד, כג: וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב, עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עֲדֵי עָרֶב, לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר איוב ז, ד: עֲדֵי נָשֶׁף. רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִטְרִיחוּ עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאִם הָיְתָה עֶרֶב שַׁבָּת תְּהֵא הַכְנָסָה מִשֶּׁלּוֹ, עַד הֵיכָן עַד שֶׁיְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג מִבְּעוֹד יוֹם מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת, וּמַדְלִיק נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעָרֶב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.
פירוש יפה תואר על בראשית רבה ע״ב:ד׳
4 תמן תנינן כו'. מייתי הכא לספר הימנותא דיעקב שמן הדין היה לו לבא עד חשיכה כדמפרש והוא בא בערב וע' לעיל סוף פ"ע:
5 מקום שאין מנהג. פי' כמו בעיר חדשה ומה שאמר תנאי ב"ד הגדול וזהו סנהדרין הגדול שבירושלים נראה מהערוך ערך כנס דהיה לו הגיר' תנאי ב"ד כמו בירושלמי:
6 אלא עדי ערב. כי עד ערב י"ל מיד בשקיעת החמה כמו וטמא עד הערב דהיינו בשקיעת החמה ומדכתיב עדי ערב הוא עד חשיכה ממש וכמו עדי נשף דהוא עד הלילה: